רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2025

והחלום שכח...

תמונה
מאז שזוכר את עצמי חלמתי להוציא לאור ספר. בגיל 10 כתבתי את הראשון, עוד לא ידעתי מה זה שיווק ואיך למכור ולמה!? אלוהים ישמור. "מי יקרא את הספר שלך?" שמעתי. כווצתי. אז למה בכלל לנסות? ולמה לשתף? זה לא עובר זה לא עובד אין לזה מקום לפחות ככה סיפרתי לעצמי. והחלום שכח... לפתע מצאתי את עצמי מוכר בסטימצקי בשנות ה20 חלמתי על ספרים רוקדים במדפים והחלום חזר. לפחות לכמה רגעים. והחלום שכח... ומתישהו בגיל 30, כבר יצרתי אינספור איורים חלקם קיבלו שבחים רבים ותערוכות. מופעי יחידים. וקיבלתי הצעה להוציא לאור ספר אמנות פרי יצירתי כן. עדיין לא האמנתי בעצמי. כי "אף אחד לא יקרא את הספר שלך" הידהד מפנים ומחוץ. והחלום שכח... ברור שלא מכרתי אני בעצמי לא הייתי קונה ותכל'ס גם לא שיווקתי ולא התמדתי לא התעניינתי מי רוצה לספר את הסיפור שלו? כשהוא צריך אישורים. ומרגיש ילד אבוד שזקוק לחיזוקים. מי אמיץ להוציא את הלב שלו החוצה? גם כשאין קונים ולא מזומנים. זה לא היה אני. לפעמים כן. והחלום שכח... עד 2023. שהאמנתי האמונה הייתה גדולה ממני החלום דרש! להתגשם ואני זרמתי... התאמצתי פניתי יזמתי נזרקתי כשלתי...

לא מזניח את החזון - חלק ג: ההשפעה

תמונה
אנחנו מהווים מודלינג ליחסים של אמת, אנשים שהלב שלהם והדיבור שלהם זהה זה לזה, אנחנו דוברים את האמת שלנו זה עם זו וזו עם זה, גם כשלא נוח לנו בכלל לעשות זאת. מעדיפים לתת מקום לפגיעות, לתמימות וזו ההשפעה שלנו על העולם ברמה המקצועית שהיא גם הכי אישית ובינאישית שישנה! השינוי שאנו מביאים, לאנשים שעובדים איתנו - מעניקים להם נקודת מבט עמוקה על החיים. עוזרים להם לראות את עצמם מתוך ליבם, להרגיש את הערך העצמי שלהם מחדש, ולגלות מי הם מעבר לסיפורים שהתרגלו להאמין בהם או שהם במהלך חייהם. ליתר דיוק, השינוי הזה - לא היה שינוי, אלא בינוי . לומדים לבנות את עצמנו מחדש, לפרק חלקים שאינם רלוונטים עוד, ולהשקיע אנרגיה, זמן ואומץ בחלקים שהכי חשובים פנימה, על מנת להיבנות ולהיות מה שליבך חפץ באמת. הדברים שממוטבים יותר הם הלבבות הבוערים שלנו! בזכות העשייה, יש לבני אדם אורך רוח הרבה יותר עמוק, הם מקבלים באמת את הכאבים שלהם ונותנים להם מקום ובמה. ביטוי לב פתוח, שמאפשר לנקות את אותם סיפורים לא אמיתיים שהגדירו וצימצמו אותנו - ולגלות ולבנות כל פעם מחדש - מי אנו באמת. מה בוער בליבנו, האש שלנו מקבלת מקום וכך יש הרבה פחו...

לא מזניח את החזון - חלק ב: אנחנו

תמונה
  הקן שלנו אהובתי יפה שלי, אישתי היקרה, ענת שמחתי - תודה עלייך רעייתי וראייתי. תודה שאת מלמדת איתי ואותי ולומדת איתי ואותי להיות ביחד. להיות זוג. ואני איתך ואותך.  הביחד שלנו, היישות הזוגית באמת גדולה מאיתנו. השכינה בינינו! יש לנו זוגיות אוהבת וכנה. גם ברגעים שקשה לנו, אנחנו יודעים לחזור לאהוב,  לתת יד, לפעמים בוכים יחד, לפעמים כועסים, לפעמים פשוט מרפים את הסיפורים ומתבוננים בעיניים וזוכרים שאנחנו חברים ואוהבים. את החיים האלו מעביר בזוגיות אוהבת וקדושה עם אישתי המופלאה, ענת שמחה.  עם הילדים אני גדל תוך כדי תנועה. מעניק, מרפה אחיזה נותן מליבי. גם כשלא נוח לי, וגם כשזה נובע ממני בטבעיות. ואת האמת שלי. כהורה אני אבא לאיתן, והורה נוסף לליה ושי אברהם. אוהב ומטפח, שמח ונוכח. מתמודד בכנות עם האתגרים, שואף להתרחב ולהרחיב את הכלי שהנני. מקדיש להם זמנים מיוחדים, סופשים שלמים וימי חול נוספים.  בוחר להעניק להם זמן איכותי בנוכחותי המלאה. כשאני כבר לא אהיה פה, מאמין שהם יזכרו ממני ששימחתי אותם, שיצרנו ביחד, קולות מצחיקים, רגעים שהייתי איתם, או בשבילם. היינו ביחד באיזה בילוי כ...

נפתח מועדון לגברים בלבד

תמונה
  זה היה חלום ישן. הוא התחיל ברצון להרגיש שייך. חיפשתי את הקבוצה, את המקום, את הבית. להרגיש שאני חלק. להרגיש תורם ומשמעותי למארג. והחיפוש נמשך שנים ארוכות. הרגשתי אבוד חסר אונים... וזה חזר כמו בומרנג בלופ. התבשלתי לאט לאט, על אש קטנה ומחייה. נבנתי למקום הזה שרוצה להעניק -  את מה שהוא מרבית חייו, רצה לקבל. וכך נוצר "גוברים" שהוא מועדון לגברים. נקודת מפגש עם הלב. בית להרגיש בו שייך, יש מי שרואה אותך. יש מי שמקשיב. יש ביחד. מועדון גוברים -  מרחב גברי בטוח לגברים אמיצים וכנים בלבד. לכולנו יש 💀💀 בארון,   בוא לתת להם מקום,  שלא יפתיעו אותך ברגעים לא צפויים.  נפגשים פעמיים בשבוע, לשיח, לימוד, יצירה והדהוד עם שחר-דוד. ימי שלישי ב10:00 ימי רביעי ב11:00 מדברים על האור, דרך ייצוגים כמו אותיות, ספרות ועוד. (לב, מודעות, אורך רוח..)  וכמובן, פוגשים את החושך, מעיזים לדבר עליו ולתת לו מקום. (בושה, אשמה, דחיה...) נלמד:  💪 להביא את עצמנו בביטחון 💪 לחשוב מחוץ לקופסא שלנו 💪 לראות אותנו ואת קרובנו באור חדש 💪 לחזק ולפתח מיומנויות וכוחות שקיימים בנו המפגשים באורך ...

לא מזניח את החזון - חלק א: הנני

תמונה
אני רוצה וכותב לעצמי, איך אני בשבילי בחיים האלה -  טוב אלי. מגלה כל רגע מחדש - ש אוהב אותי, באמת מעניק אהבה פנימית לי . במילים חמות, במבט עיניים במראה, במגע אוהב, יד מונחת, נוכחת או ליטוף מרגיע. דרך מוזיקה או התבוננות בטבע ובשמיים. בשירה, בריקוד , ובשמחה , הנשמה שלי חוגגת את קיומה דרך הצלילים המענגים של הבריאה והלב הפועם ששמח בהם ובו. ♡ אלו החיים שאני מגשים במקסימום באינסוף הנצח. היום ברוך השם, אני מרגיש הכי שייך בעולם לעצמי, לאישתי , למשפחתי, משקיע בעצמי ובחיי הרבה יותר וממשיך להתרחב ולהעניק הרבה יותר אהבה, טיפוח לכל אהוביי באשר הם. רוטינות שאני אנחנו מקייםמים, קימה עם הזריחה, תנועה , תפילה לאהבה וחיבור ללב , תרומה אישית להרמוניה ולאיזון בין כל המרכיבים של השלם (מבפנים החוצה). מעניק אהבה ואור לאישתי , לילדינו , לביתנו , למעשנו . שמים כוונה משותפת לכל יום ביומו. עשייה מבורכת ב מעשי ידינו ה נובעת בטבעיות ללא מאמץ ובשמחה מליבנו! מתקשר עם עצמי באהבה, בטוב לב, ברכות, בטוהר, בחמלה, בהקשבה כנה, מלאה ואמיתית - סומך על עצמי ועל ליבי . הנני איש אדם פשוט ואנושי, שהוא גם אלכימהי , רואה בצופ...