בלוג מהלב - שחר-דוד ספילמן

  למה באמת? יש כל כך הרבה קולות שיסבירו לך למה לא. הם לא מספיק חשובים,  בשביל לתת להם כאן במה. אז אני אומר, למה לא?! יש לך קול ומסר ייחודיים, שהם רק שלך! הרי, אין עוד מישהו כמוך!  אתה קולט? יש לך חלום להוציא להוציא לאור ספר?  ברור שאפשר למצוא סיבות למה זה לא אפשרי. אם יש לך בסביבה או בראשך,  קולות מקטינים שמסבירים  לך מדוע לא לעשות זאת. הם משקפים לך שאתה מפחד הם מזמינים אותך להאמין הם קוראים לך לאמץ את עצמך. לבחור בך.  לתת במה למה שעובר דרכך. זכור:  כתיבת הספר, והגשמתו המוחשית בעולם,  הן תשוקות הנובעות ממך!  במילים אחרות,  זה הזמן,  לשחרר את הציפיות, לקבל אישור כזה,  או אחר מהסביבה! במקום להתרכז במה שלא,  אני מזמין אותך להתרכז במה שכן.  וזה - החלום שלך. ואני מאמין, מניסיון, שיש לך שותפים לחלום הזה! אז בבקשה אל תחסוך מאיתנו את האור שלך! יש, אל תחסוך ממך. אז בין אם  כבר התחלת לכתוב את הספר שלך,  או בכלל לא,  אל תוותר על הוצאתו לאור! הקול הייחודי שלך,  הוא דבר מלמד ומרפא.  קודם כל, בשבילך. ש...

קודם כל, מרגש! מזל טוב - זה הרגע לחגוג את זה. פנק את עצמך במשהו,  תרים לעצמך שהגעת לאבן הדרך הזו. עכשיו,  לא צריך למהר לאף מקום.  3 טיפים למהלכים מאתגרים,  אך משמחים ומספקים מאוד. מה שאפשר לעשות זה,  לסדר את הספר.  לבחור את את הגודל הפיזי של הספר.              להכין קובץ doc ע"פ המידות הרצויות. לעמד את הספר.  להעביר את התוכן מאיפה שהוא נמצא,  לתוך הקובץ החדש ולמקם אותו.  יש מס' כללים עיקריים בעניין.  ארחיב בהמשך בתוכן אחר. לשכתב את הספר.  לפני שרצים לעורכים כאלו ואחרים,  זו ההזדמנות שלך לגלות את עצמך מחדש.  לקרוא, ולערוך -  אחלה של דרך לתרגל קבלה עצמית, להגיע לתובנות ודיוקים חשובים בספר שלך. עכשיו, אחרי העריכה האישית,  יש מצב,  שאם עוד לא ידעת את השם של הספר שלך -  מתוך התנועה והארגון,  הוא יגיע אליך. עד פה זה ברור?  אם לא, זה בסדר.  אפשר לדבר אישית,  ולקבל ממני הדרכה פרטנית, בנוגע לספר שלך.  צור קשר 0528997188 ואם...

כל רגע משהו אחר מסיח את דעתך ונראה לך, שזה סתם ביזבוז אנרגיה? רגע, רגע, מה זה בכלל מוזה? האם כשאנחנו כותבים, זה בהכרח אומר, שאנחנו חווים אחת כזו? מוזה או ליתר דיוק מוזות, מגיעות מהמיתולוגיה היוונית. המוזות, היו אמונות על ז'אנרים וצורות של אמנות. כלומר, המוזות בעצמן, מחולקות לרגשות וקטגוריות. אפשר לומר, שכל רגש הנובע ממך, הוא הזמנה לפגוש מוזה! אין למה לחכות. לפעמים הדרך לכתיבה, מתחילה מהבחירה לעשות מעשה. אם כתיבה היא המלאכה שלך, עכשיו הרגע הנכון לכתוב. אפשר על דף עם עט או עיפרון. אפשר על המסך עם המקלדת. העיקר, שהידיים והאצבעות שלך יקבלו מקום! אפשר ממש לתאם עם עצמך מועד ביומן. לקבוע דייטים עם הכתיבה. ומה אם קבעת? ועכשיו מול הדף, לא עולות מילים? אז כתוב מילים ללא הקשר. כן, סתם מילים. בשביל להזכיר לגוף ולנפש שלך: מותר לך לכתוב הכל! לפעמים, המוזה מופיעה מתוך הבחירה בעצמך ובכתיבה שלך. לפעמים היא עוברת ומגיעה, רק דרך הקושי. דרך ההתמדה וההשקעה, במיוחד כשזה לא נוח. שם נברא הרגל חדש, שם המוזה היא לא הפתעה. היא חלק בלתי נפרד ממך.   צילום: פלג אלקלעי

ממש כאן ועכשיו. קודם כל, פשוט כתוב. הנח את הידיים על המקלדת, או אחוז את כלי הכתיבה. הענק לעצמך את החופש לכתוב, ללא עכבות וללא מעצורים. מה שבא - בא. הכל מותר לכתוב. זה המקום לשחרר את הביטוי שלך. זה לא באמת משנה מה אתה כותב, בטח שלא כרגע. תן לבפנוכו שלך מתנה; כתוב מה שאתה מרגיש! מה שעולה לך באצבעות. עכשיו אנחנו רוצים, שהגוף שלך יתחיל ללמוד מחדש, שמותר לו. לבטא, להרגיש ולכתוב כל מה שהוא רוצה. וצריך מוכן? קדימה! צא :) 📸 Peleg Elkalay

  בגיל 3, עצרתי את עצמי מלבטא את קולי. בגיל 9, גיליתי את עולם הכתיבה. אפילו כתבתי ספר קצר. ואז, הכתיבה נשכחה. זנחתי אותה לשנים. עד גיל ההתבגרות, בו הגיע לפתחי משבר רפואי. התביישתי לפנות לעזרה, פחדתי מהתגובות והשיפוט שעלולים להגיע. נשארתי לבד, בהסתרה, עם התמודדות וכאבים קשים. אז, מצאתי מחברת קטנה, עם כריכה של מותג מוכר. והתחלתי לכתוב… את הכאב, את הרגעים של השבירות. בהמשך, את הפעמים שהצלחתי להתמודד. לא הבנתי מה אני בדיוק עושה. אבל עם הדרך, גיליתי שהכתיבה במחברת תומכת בי. והמשכתי. למה אני מספר לך את זה? בדיעבד, הכתיבה ממש נתנה לי כוחות, מוטיבציה, אמונה. אני רוצה להעביר אותם אליך. לאחר כמה שנים, ההורים מכרו את הבית הישן. הגעתי עם אחי לשם. ראינו מחזה קשה. אפשר לומר, שבית ילדותנו נבזז. ובתוך כך, גם המחברת המדוברת, נעלמה. אבל זה לא משנה, הזיכרון נותר! הכוחות קיימים, הפוטנציאל הגלום בתוך כל אחד ואחת מאיתנו עומד בעינו! עברו שנים. בפסח 2023, אישתי  ענת שמחה  ואנוכי, הוצאנו לאור, בכוחותינו עצמיותנו, את הספר הראשון שלי, "צומת לב". כל זאת אני כותב, בשביל להזכיר, כמה הכלי הזה מרפא את ה...