לא מזניח את החזון - חלק ב: אנחנו

 הקן שלנו

אהובתי יפה שלי, אישתי היקרה, ענת שמחתי - תודה עלייך רעייתי וראייתי.

תודה שאת מלמדת איתי ואותי ולומדת איתי ואותי להיות ביחד. להיות זוג.

ואני איתך ואותך. 

הביחד שלנו, היישות הזוגית באמת גדולה מאיתנו.

השכינה בינינו!

יש לנו זוגיות אוהבת וכנה. גם ברגעים שקשה לנו, אנחנו יודעים לחזור לאהוב, 

לתת יד, לפעמים בוכים יחד, לפעמים כועסים, לפעמים פשוט מרפים את הסיפורים ומתבוננים בעיניים וזוכרים שאנחנו חברים ואוהבים.

את החיים האלו מעביר בזוגיות אוהבת וקדושה עם אישתי המופלאה, ענת שמחה. 

עם הילדים אני גדל תוך כדי תנועה. מעניק, מרפה אחיזה נותן מליבי. גם כשלא נוח לי, וגם כשזה נובע ממני בטבעיות. ואת האמת שלי.

כהורה אני אבא לאיתן, והורה נוסף לליה ושי אברהם. אוהב ומטפח, שמח ונוכח. מתמודד בכנות עם האתגרים, שואף להתרחב ולהרחיב את הכלי שהנני.

מקדיש להם זמנים מיוחדים, סופשים שלמים וימי חול נוספים. בוחר להעניק להם זמן איכותי בנוכחותי המלאה.

כשאני כבר לא אהיה פה, מאמין שהם יזכרו ממני ששימחתי אותם, שיצרנו ביחד, קולות מצחיקים, רגעים שהייתי איתם, או בשבילם. היינו ביחד באיזה בילוי כזה או אחר או שיחקנו משחק קופסא או פשוט צחקנו סתם ככה את עצם קיומנו!

עוזר להם כשהם מדברים איתי על אתגרים ואני קשוב. 

נותן יותר מקום לחוויה שלהם.

למדתי להיות הספיל - כלי מכיל שמאפשר מקום אמיתי למי שנמצא מולו,

ואלו אהובי האהובים ביותר עלי, הקרובים ביותר אלי - 

ולהם מעניק הכי הרבה מקום בליבי. ומשתף מהדרך שלי בשבילם.