והחלום שכח...
מאז שזוכר את עצמי חלמתי להוציא לאור ספר.
בגיל 10 כתבתי את הראשון,
עוד לא ידעתי מה זה שיווק
ואיך למכור ולמה!?
אלוהים ישמור.
"מי יקרא את הספר שלך?"
שמעתי. כווצתי.
אז למה בכלל לנסות?
ולמה לשתף?
זה לא עובר
זה לא עובד
אין לזה מקום
לפחות ככה סיפרתי לעצמי.
והחלום שכח...
לפתע מצאתי את עצמי מוכר בסטימצקי בשנות ה20
חלמתי על ספרים רוקדים במדפים
והחלום חזר.
לפחות לכמה רגעים.
והחלום שכח...
ומתישהו בגיל 30,
כבר יצרתי אינספור איורים
חלקם קיבלו שבחים רבים
ותערוכות.
מופעי יחידים.
וקיבלתי הצעה
להוציא לאור ספר אמנות
פרי יצירתי
כן. עדיין לא האמנתי בעצמי.
כי "אף אחד לא יקרא את הספר שלך"
הידהד מפנים ומחוץ.
והחלום שכח...
ברור שלא מכרתי
אני בעצמי לא הייתי קונה
ותכל'ס גם לא שיווקתי
ולא התמדתי
לא התעניינתי
מי רוצה לספר את הסיפור שלו?
כשהוא צריך אישורים.
ומרגיש ילד אבוד שזקוק
לחיזוקים.
מי אמיץ להוציא את הלב שלו החוצה?
גם כשאין קונים ולא מזומנים.
זה לא היה אני.
לפעמים כן.
והחלום שכח...
עד 2023.
שהאמנתי
האמונה הייתה גדולה ממני
החלום דרש!
להתגשם
ואני זרמתי...
התאמצתי
פניתי
יזמתי
נזרקתי
כשלתי
שוכתבתי
יצאתי מהקשרי
איבדתי את זה
תרתי משמע
והחלום שכח...
אבל הפעם רק לקצת.
ותודה גדולה לאישתי.
תודה שהיית שם בשבילי.
תודה שראית אותי.
תודה שהכלת
והלכת איתי את הדרך.
וגם לאיבוד לעיתים.
תודה שנכחת כשנפלתי
תודה שאהבת כשהתקרבנתי
תודה ששמחת איתי
והרמנו לחיים
וצחקנו
והיינו שם
ברגעים שהייתי צריך
וגם רציתי עזרה
עוד התקשיתי לקבל
וחיבוק.
וזה קרה.
החלום התגשם.....
הספר יצא לאור.
בעצמי, בכוחותינו.
והתרגשתי, ושמחתי.
ושמחנו וחגגנו!
ושיתפתי
שיתפנו
חילקנו
שיווקנו
מכרנו
הענקנו
העמדנו
דוכן
נתתי
הקדשתי
חתמתי
התרגשתי
שוב,
כל
פעם
מחדש.
החלום נזכר.
עברו מים בנהר,
והחלום שכח...
שוב.
אז הנה אני כאן,
באתי להזכיר לו!
יש לך עוד ספרים ויצירות ליצור
להוציא לאור!
חלומות עקשנים שדורשים
שתזכור!
תגובות
הוסף רשומת תגובה