שמחה

בשפה העברית, אינסוף מתנות והקשרים קסומים. אנחנו יכולים לגלות חיבורים גם במצלולן של מילים. הבחירה האמיצה לסמוך על עצמנו מובילה אותנו לשמוח את עצם קיומנו. בפשטות הדברים.

במילים אחרות, שמחה בדרך כלל נתפסת בתור מצב רוח טוב, מסיבה, חגיגה, עליזות וצהלה. במקרה שלנו, נעמיק מעבר לשמחה 'רגילה' לתוך מה שנקרא 'שמחת הקיום' או 'שמחת חיים'.

אפשר להתבונן ולהקשיב לילדים ולקבל מהם את האנרגיה הזו, הם שמחים לעיתים קרובות יותר מאנשים מבוגרים. הם מביעים שמחה בקלות יתרה, הם שוכחים במהרה את ה'בעיות' ואת הכאבים וחוזרים לשמוח! 

כמו שאני רואה את זה, הם מגיעים לעולם עם סוג של מנגנון טבעי שסומך ושמח. 

בעצם, זו גם הזמנה לעצור את הסחף הטבעי של מחשבות/דאגות ופשוט להתבונן באמת לעומקו של ילד, לגלות מחדש את השמחה אשר נובעת.

אפשר להציג את הנושא גם בדרך הפוכה: היעדר שמחה בחייך מצביע על כך שאינך סומך.

בהתאם לכך,

תרגול: האם אתה סומך על עצמך?

אם לא, כתוב מה מפריע לך לסמוך על עצמך.

אם כן, כתוב איך זה מרגיש כשאתה סומך על עצמך? מה זה בשבילך להרגיש חי? נושם?

השמחה בעומקה היא מעיין נובע. תמיד נגישה לך. 

אינסופית. תמיד באפשרותך להיזכר בה, לעורר אותה ולשמוח מתוך מקום שורשי זה. 

אתה מרגיש וחש שזה אפשרי או קיים עבורך. זה הרגע לעבור לכיוון שמחה.

*מתוך ספרי "צומת לב - מדריך לחיבור ואיזון בין מוח ללב"